עבודה טובה?

יש לכם עבודה טובה? אני שואלת כי כנראה שהמונח עבודה טובה נטען מחדש בכמה שנים האחרונות. זה אולי השינוי הכי משמעותי שהביאה איתה הקורונה. פעם היו אומרים שכל עבודה מכבדת את בעליה. אבל התברר שלא ״כל״ עבודה. הקורונה אפשרה את פסק הזמן לעצור רגע ולחשב מחדש סדרי עדיפויות. כאשר מאות עובדים עשו חישוב מחדש של העלויות והרווח שלהם מן העבודה -חלקם בחרו ליטוש את העבודה שלהם אפילו שלא היתה להם אלטרנטיבה אחרת.

לעבודה טובה יש הגדרה מילונית! – נכון לכל אחד יש את ההגדרה הפרטית שלו, אבל זוהי ההגדרה הרחבה ביותר. עבודה טובה מוגדרת עבודה שמשלמת שכר הוגן, תנאים נלווים, תנאים פיזיים ופסיכולוגיים. TON ZEYNEP שהיא פרופסור ב MIT כתבה כבר בשנת 2014 ספר על מהות העבודה הטובה: חברות שניצלו את העובדים שלהן על מנת להרוויח יותר לא בהכרח מצליחות יותר, ואולי אפשר לומר משלמות על זה היום מחיר גבוה מאד. הגיעה הקורונה ושחררה בבת אחת עובדים רבים שהתפטרו ועדיין מתפטרים. הם מצביעים ברגליים ונעים מעבודה שאינה מכבדת עוד את בעליה ונגד ניצול הציני של מעסיקים. אז הדיון הזה התחיל הרבה לפני הקורונה אבל הקורונה האיצה את התהליך הזה כמו הרבה תהליכים אחרים. וזה במידה רבה מה שנמצא בבסיס ״ההתפטרות הגדולה״.

חד״פ

*מוקדש למירב

גיוס הוא לא ממש עניין חד פעמי, אי אפשר להשתמש ולזרוק. אולי כשאתם מתחילים בתחום אתם עשויים לחשוב שיש כאן איזה תרגיל בהשלמת משימות, לסמן וי ולדבר הבא. אולי חשבתם שאם מילאתם את התקן מלאכתכם הושלמה אבל אין דבר רחוק מכך. הכל ישוב ויחזור אליכם כמו הד שאף פעם לא נגמר. כל אדם איתו דיברתם עוד ישוב לפקוד אתכם שוב, פעם אחר פעם. לפעמים בזמן אחר ובמקום אחר, אבל לא תוכלו להדחיק ולהעלים דבר. תזכרו שאתם מפקידים השקעה ראשונית שנצברת כמו פנסיה שכבר אי אפשר להשיג בימינו.

וגם ההפך יקרה: האנשים איתם כבר דיברתם יבואו איתכם כמו נדוניה יקרה ממקום למקום, אם תשאירו אצלם איזה חותם. הם יראו בכם משרתם של תפקידים טובים. הם יעקבו אחריכם כדי לדעת איפה ישנם עוד משרות טובות. הנכס שלכם יהיה היכולת שלכם ליצור יחסים מתמשכים. הרי חברות ותפקידים יתחלפו, אימפריות יקומו ויפלו אבל האנשים שלכם, הם ישארו איתכם לתמיד.

#ישירות אליכם במייל:

חושחש

אם אתם מבלים את מחצית הזמן שלכם בגיוס בראיונות משאבי אנוש אני חושבת שאתם לפעמים מהווים מעצור לארגון שלכם. כן, אני יודעת שעיניו של הארגון נישאות אליכם לדון בהתאמת המועמד לארגון, כאילו שיש לכם יכולות טובות יותר להבין אנשים. אולי אתם אפילו אוהבים מאד את החלק הזה בתפקיד, הוא החלק שמעניק לכם השפעה על החלטות הגיוס ומאפשר לכם להוכיח ערך רב בתהליך. זה בהחלט ראוי ולגיטימי.

אך הנה הבעיה ״שלי״: אני לא מאמינה כי תהליכי גיוס צריכים להיתפר סביב מראיינים ספציפיים. אני חושבת שכולנו צריכים ללמוד לבחון מועמדים היטב לארגון, להימדד ולשפר את היכולות שלנו כמראיינים ולעשות זאת באופן ניתן לשיחזור. זה נכון לראיונות משאבי אנוש ולכל שאר הראיונות. אני חושבת שאם הייתם מלמדים את כולם לראיין היטב, באופן מובנה ומדיד הייתם עושים לארגון שירות עצום. תוכלו ללוות מועמדים ומנהלים, לשפר תהליכים ולאתר מועמדים מתאימים. הארגון יהפוך כולו לרגיש, מתוחכם ורחב יכולות. שטח החישה של הארגון יגדל והחושים יהפכו חדים.