ראי ראי

אם אתם הפכתם להיות מקום העבודה שלכם, הוא זה אתם ואתם זה הוא: מקום העבודה יודע להעריך אתכם מאד, השקעתם בו את כל יהבכם, הייתם בו ימים על ימים, התנהגתם כאילו זה העסק של אמא שלכם, קחו בחשבון שביום שתעזבו אתם הולכים להזדכות גם על עצמכם. דבקות כזו לא תעלם ללא איזה הליך כירורגי. הכי כואב הוא שביום שבו תפרשו ממנו: תשארו כמעט חשופים. הרי היום הזה יגיע במוקדם או מאוחר..

אם אתם רוצים להיות נאמנים גם לעצמכם ולא רק אליו, הפעילו את עקרון ההדדיות. דעו להישען עליו כמו שהוא נשען עליכם, קחו קצת ממנו אליכם. דעו להשביח את הנכסים שלכם באמצעותו, העשירו עצמכם, תנו לו לתרום לכם ביד נדיבה, בכל פעם שאתם עושים למענו תחשבו גם מה הוא יכול לעשות למענכם. אתם תטביעו בו חותם, והוא יחתום על עתידכם.

לקבלת הפוסט הבא באימייל:

מה קשור

מעבר למבנה הארגוני הפורמלי יש את המבנה הארגוני בפועל: מוקדי הכח, רשתות פנימיות המונעות מכח השפעה, תקדימי עבר, יחסים אישיים ונסיבות מקצועיות. יש המון מה ללמוד מניתוח הפערים בין איך אמור להתנהל הארגון ואיך הוא מתנהל באמת.

ניתוח רשתות ארגוניות הוא כלי מצוין להבין לעומק את התרבות הארגונית, להבין מה הם הכוחות הפועלים ברמה הסמויה ואיזה סיכונים וסיכויים קיימים שאינם משתקפים אולי באופן שבו ההנהלה תכננה את הדברים. הפערים האלה יכולים גם ללמד המון על תבניות פעולה וחשיבה ולרמז מי הם המנהיגים הטבעיים שמצליחים להטות את הדברים לטובתם.

תורת הפוף

מיתוג מעסיק זה לא משהו שעושים מן השפה אל החוץ, זה לא חולצות ולוגו על המכונית, זה לא הפופים במשרד והופעה של עברי לידר, תיוגים באינסטוש. זה קודם כל מתחיל בהבנה שאתם והעובדים שלכם ביחד בסירה אחת, עם מטרה אחת משותפת ורק ביחד תצליחו.

זו ההבנה האמיתית שאם בחרתם אותם להיות חלק מן החברה הם שותפי דרך מלאים, וצריך לתת להם מקום, לתת להם אמון ולהנות ממה שיוצא. מיתוג מעסיק מצוין הוא לא מטרה בפני עצמה, הוא מה שקורן החוצה שאתם מבינים שהעובדים שלכם הם כל מה שיש לכם במסע הזה.