הגעת ליעד

והטיפ הבא משודר אליכם בחסות אדיר מילר, כי גם לקומיקאים יש טיפים רציניים. אתמול צפיתי בראיון של אדיר מילר עם עומרי כספי, הוא דיבר על חלומות ביניים, סיפר איך בכל פעם הוא מציב מטרה ריאלית, כובש אותה ואז מציב מטרה חדשה. כי לפעמים יעדים גדולים מדי משתקים אותנו, כשאנחנו עושים צעדים מדודים אנחנו לא מרגישים איך הטיפוס תלול. זה הזכיר לי ציטוט מספר שאחד המנהלים שלי שלח אותי לקרוא, ואני לקחתי ברצינות. THE McKINSEY WAY

HIT SINGLES

You cant do everything , so don't try. Just do what you are supposed to do and get it right

It’s much better to get to first base consistently than to try to hit a home run – and strike 9  

. times out of 10.

מצד שני…לפעמים יעד ממש אמביויוזי מייצר את המנוע שצריך כדי להתגבר על קשיים.

:Why Bigger Goals = Less Competition :TIM FERRIS

It’s lonely at the top. 99% of the world is convinced they are incapable of achieving great things, so they aim for the mediocre middle-ground. The level of competition is thus fiercest for “realistic” goals, paradoxically making them the most time- and energy-consuming. It is easier to raise $10,000,000 than it is $1,000,000. It is easier to pick up the one perfect 10 in the bar than the five 8s.

If you are insecure, guess what? The rest of the world is too. Do not overestimate the competition and underestimate yourself. You are better than you think.Unreasonable and unrealistic goals are easier to achieve for yet another reason.

בקיצור חלומות ביניים או חלומות כפליים. תבחרו לבד.

מילים

תקשיבו למילות הראיון, הן מבשרות. המילים מצביעות על הלך רוח, על כוונה. לו היתה הקורונה מועמד ספק אם הייתי מתקדמת איתה בתהליכים: בינתיים היא הנפיקה בידוד, סגר ועוצר, ניתוק והדבקה, היה גם ריחוק וצימצומים, נבצרות בדידות ומחלה. מילים שקונסות וכונסות.

אם נרצה יום אחד להתגבר עליה נצטרך להחליף תקליט, ללמד אותה לדבר שפה שונה. נצטרך ללמד אותה לדבר במילים אופטימיות וחיוביות: מילים של ריפוי וחיסון, הרחבה והפוגה. נצטרך לספר סיפור של איך יכולנו לה ויצאנו מחוזקים. איך למדנו למשול בה. רק שתגבר ההקלה על הצרה תודבר המחלה נתקדם שלב ונוכל לחזור לשגרה.

בוקר טוב עולם

יום אחד קמנו בבוקר והפכנו כולנו לעובדי פרילנס. אמנם לא שאלו אותנו, אבל זה קרה באופן חד צדדי. פתאם אנחנו כולנו עובדים מהבית. מנהלים משימות, משלבים עבודה וחיים בכל שעות היום. פתאם טעמנו טעמה של גמישות, של ריבונות, של כבלים שהתפצפצו.

נכון, אנחנו פסע מעבודתו פרילנס אמיתית, אבל ממש רק פסע. אנחנו מגלים שאנחנו יכולים לשלב עבודה עם חיים בהמון צורות, אנחנו מגלים שאין ברירה אלא לנהל משימות ותפוקות, לטוב ולרע.אנחנו מגלים שזה לא מתאים לכולם, אבל שלעבודה עצמה פחות אכפת. היא נמשכת.

המגפה היא רק התרוץ. זה היה בקנה של המציאות כבר מזמן. וזה כאן להשאר. מה שלום כולם?

קרא/י עוד «