אפקט פיגמליון

אם יש משהו אחד שלמדתי בלא מעט שנים של גיוס עובדים הוא שצריך להיות יותר ספקנים. יש לי חשדנות קלה כלפי מי שמתיימר לדעת אמת מוחלטת. המציאות מה לעשות הרבה יותר מורכבת. לכל סיפור יש כמה גירסאות. לכל עובד יש כמה גירסאות. לפני הרבה שנים בלימודי הפסיכולוגיה למדנו כי אין דבר כזה "תכונות". הרבה ממה שאנו חשים כאישיות עקבית הוא קונטקסואלי למדי.

כל כך הרבה מוסבר על ידי אפקט פיגמליון. כמעט כל עובד יהפוך לעובד מצוין, אם נראה אותו ככזה. כל כך הרבה תלוי באמון, בניהול, בסביבה נכונה. כמה פעמים ראיתי עובד מצוין הופך חמוץ במחי של מנהל חלש. כמה פעמים ראיתי עובד חלש משגשג תחת שרביטו של מנהל נכון.

לכולנו יש צורך להאמין, כי יש לנו את היכולת למיין ולסווג. יש לנו צורך במידה של אובייקטיביות. אנחנו רוצים להאמין כי למערכות מיון וגיוס יש תוקף סביר למדי. הצורך הזה משרת את הצורך בקבלת החלטות, את אישוש התרבות והערכים. הצורך הזה משרת את כולם: מנהלים, עובדים ואנשי מקצוע.

אבל ככל שנוקפות השנים, ככל שראיתי יותר. אני יודעת שאנחנו מגששים באפילה, שהרבה מהמיון המדויק שלנו הוא פשוט אפקט פיגמליון. עם אמונה ותמיכה, כל עובד יתמלא מוטיבציה ויעשה הרבה מעל המשוער. עם ניהול משובח, צוותים יהפכו לטובים מסך האנשים שמרכיבים אותם.

בסוף אנחנו בכל זאת צריכים איזו שיטה לבחור ולקבל החלטות, אבל קצת צניעות לא הרגה אף אחד. בינתיים. הייתי רוצה לראות פחות צדקת דרך ויותר הבנה בבני אדם. ככה פשוט.

השאר תגובה