שבוע העבודה החדש

אז למדוד עבודה לפי שעות, לפי נוכחות במשרד זה כבר לא. כן, יש כאלה שקשה להם לשחרר את זה. איך ידעו אם מישהו עובד אם הוא אינו נראה? זה יאלץ מנהלים וקולגות להתאמץ..ואת זה אף אחד לא מחבב. מלכתחילה מדידת פיריון עבודה באופן סטנדרטי הוא קונספט תלוש: ארבעים שעות של עורך דין, עובד ייצור, קוסמטיקאי, מהנדס תוכנה וגנן הם לא ברי השוואה מלכתחילה. אין שעות עבודה ערובה לדבר, נוכחות במשרד,היא הוכחה לכלום.

עובדים מסורים יכולים לתרום המון לעבודה גם בשעה אחת ביום בימים אחדים, הרי את מירב הזמן אנחנו מעבירים בעבודה באופן חסר תוחלת..אך מי יעז לצעוק שהמלך עירום. אין לאיש אינטרס לפוצץ את הבועה הזו.

על מנת לעבור לעבודה שמשוחררת מהקונבנציות של עולם שנוסד בעידן התעשייתי, צריך להשקיע ביצירת נורמות ניהול, בחשיבה על עבודת צוות ומדדים חדשים. המוטיבציה לעשות את זה מגיעה כמובן מגורמים חיצוניים, היא מתחילה בשוליים והיא תגיע בסופו של דבר ללבו של הקונצנזוס.

בסוף שבוע העבודה שלנו יראה לפעמים כמו זה של טים פריס. ארבע שעות, אבל אלו יהיו ארבע שעות חושלינג. תדמיינו רכז עבודה. עכשיו נראה אם העולם כבר מוכן לצעוד בכיוון הזה. על האתגרים האלה ועוד בכתבה הבאה:

http://on.inc.com/Zo3YsHs

השאר תגובה