טיפ של אלופים

תהליך הגיוס שלי לגוגל ארך 7 חודשים תמימים, היו לכך סיבות מצויינות שהיו הקמת המשרד ותהליך שהתנהל ממעבר לים. לא ידעתי איך לאכול את התהליך הארוך הזה, אבל לא יכולתי שלא לחכות לסוף לראות מה יקרה בסוף הסרט. בתהליכי גיוס לזמן יש משמעות חשובה:לא במקרה אחד המדדים שמגייסים הכי אוהבים הוא זמן לאיוש. הזמן שחולף באמצע הוא זמן שבו יש תקציב אבל האדם שאמור לעשות את התפקיד אינו בנמצא. מצד המנהל המגייס זהו זמן מבובז. מצד הגיוס כל תהליך גיוס דורש המראה ולוקח זמן עד שמבשיל. בפער בין שני אלה מתקיים תהליך הגיוס עם מועמד שיש לו סדרי זמן משלו: לעיתים המועמד נמצא בתהליכים אחרים וצריך להשלים תהליך תוך ימים בודדים, לעיתים יש אילוץ חיצוני שמכתיב את הקצב כמו תקנים שצריך להפשיר, החלטות שצריכות להתקבל ולבטים שמכניסים בועות של זמן לתהליך.

זמן בתהליך גיוס הוא ריסק- ככל שלוקחת ההחלטה זמן רב יותר יש יותר סיכוי לכך שדברים לא יתממשו. תהליך מהיר מעיד על בשלות ונחרצות. ככל שהזמן אורך הסיבוכיות עולה: יכנסו משתנים מתערבים, גורמים שלישיים יכנסו לתמונה, המועמד עשוי לפזול הצידה ולאבד ענין.

לזמן בתהליך גיוס יש הרבה משמעות: לשני הצדדים יש השפעה על התקדמות הזמן, הוא לגמרי גורם נוכח בתהליך. הוא משמש זרז, ומשאב. הוא נושא למשא ומתן וכלי לניהול התהליך. יש לו משמעות רבה והוא משתנה חליפות לפי השלב בתהליך. משלב המיון ועד שלב החתימה הוא עובר ידיים כמו כדור בין הצדדים השונים.
המטרה היא תמיד לקצר אותו אבל אם יהיה לכם את המפתח להתקדמותו קיבלתם הרבה כח בתהליך

מחשבה אחת על “טיפ של אלופים

  1. מסכימה. אבל לפעמים צריך לתת למועמד להכתיב את הקצב. קרה לי לא פעם שהייתי
    מוכנה לתת הצעת עבודה למועמד ודווקא בגלל שהייתי ראשונה זה איבד את
    האטרקטיביות… המועמד רצה להמשיך לבחון את האלטרנטיבות ואפילו יותר מזה
    להשתמש בהצעה שלי כמיקוח להצעות אחרות… אז צריך לנהל את הזמן בצורה נכונה.
    לא תמיד “ספרינט” זה הדבר הכי נכון…

השאר תגובה