בשבחי האיטיות

השבוע הכנתי מישהו לראיונות ואיך שהוא התגלגלנו לשיחה איך ההזדמנויות הכי שוות תמיד דורשות הכנה, הבשלה ואורך רוח. וזה משהו שווה להתעכב עליו. מי שיש לו את אורך הרוח, סבלנות, הנחישות וההתמדה יכול להגיע לתיבת האוצר.

יש דברים שעבורם שווה להתאמץ, אבל רק מעטים מוכנים לתת את ההכנה הנדרשת. זה כמו תבשיל שמתבשל על אש קטנה. אין מה להשוות אוכל מהיר למשהו שעמד שעות על אש קטנה. זה דורש להתאפק, להציץ לסיר..להסניף מבלי לגעת. לחכות לפעמים את כל הלילה..

דברים שמתבשלים לאט, הם הרבה פעמים הדברים שווה לחכות להם, ובתרבות האינסטנט ( הודעות/ זמינות) קצת קשה לנו להשלים שמשהו דורש הרבה עבודה. אבל הפרסים האמיתיים מחכים למי שיודע לשים את הזמן, לדייק ולסמוך על שהתבשיל יהיה מוכן בדיוק בזמן.

בתמונה: געגועי לאוכל של אמא.

מחשבה אחת על “בשבחי האיטיות

השאר תגובה