רוקדים עם כוכבים

למתבונן מהצד נראה השיח בין מגייסים למועמדים כמו איזה ריקוד מגושם לפעמים. כזה שבו עושים צעד קדימה וצעד אחורה, והרבה פעמים דורכים אחד לשני על האצבעות. הכל יכול היה להיות הרבה יותר הרמוני. הריקוד המגושם הזה הוא מקור תסכול לכולם. למה אני מתכוונת בריקוד מגושם? אני מדברת על מועמדים שפונים ובצד השני איש לא עונה, הם רוצים ומוכנים, לעיתים אפילו הם מתאימים אך הצד השני פורט אותם לפרוטות. מצד שני המגייסים מנהלים לעיתים איזה שיח אטום שלא רואה את המועמד, פונים בפנייה גנרית, לא עושים שיעורי בית ומתייחסים למועמדים כמו מספרים. הנה כמה דברים שכדאי לשים לשים אליהם לב במיוחד:

  • כמו בתיאטרון- גם בגיוס צריכה להיות אחדות העלילה. אם כל רגע מגיחה דמות אחרת בזמן אחר ומבקשת משהו אחר יש סיכוי שהמועמד ילך לאיבוד. בהרבה ממחלקות הגיוס יש מבנה משוכלל ומועמד יכול לעבור ידיים מאחד לשנייה ולהרגיש כיצד מאינטראקציה לאינטרקציה הוא מצטמצם. תהליך גיוס איכותי צריך לסבוב סביב המועמד, עם גורם יחיד ומיוחד שבונה עימו את הקשר. כל תוספת של אדם נוסף לתהליך הופכת את התהליך למגושם ואת המועמד לעוד אחד מני רבים.
  • איכות היא לא מילה גסה: במקום לרסס, תעשו שיעורי בית. יש כל כך הרבה רעש בזירה הזו שלפעמים נדמה כי אף אחד לא יכול לשמוע אתכם. יצרו מסרים מדוייקים, השקיעו בתקשורת מדויקת ומכבדת. מצאו את הדרך להתבלט בצורה חיובית ואיכותית.אם לא עונים לכם זה לא אומר שצריך לצעוק יותר חזק. שנו משהו בגישה.
  • קחו את הזמן להבין מי המועמד/ת, מה מוביל ומייחד אותו או אותה. השקיעו זמן בללמוד אותם לעומק ומעבר לרמה השיטחית. תגלו עולם שלם שיעזור לכם לעשות עבודה יותר טובה עבור כל הצדדים המעורבים.
  • כולם רודפים אחרי אותם דברים, למדו איך לייחד את עצמכם ותייצרו לכם את המרחב שבו תוכלו לשוחח בקלות. חפשו את הערוצים ואמצעי התקשורת שאינם סובלים מעודף.
  • כמו בכל תחום המרחק בין טוב למצוין הוא לא אינסופי, אך לא רבים טורחים לצלוח אותו. בסוף היום זה עושה את כל ההבדל.

 

iStock-928057996.jpg

מחשבה אחת על “רוקדים עם כוכבים

השאר תגובה