שטוקהולם

אולי אנחנו לא יכולים כולנו להנות מעבודה, אולי לא כל הזמן. אולי עבודה מהנה זה פריבילגיה. אבל דבר אחד ברור: אתם לא אמורים לסבול ממה שאתם עושים, ובעיקר לא לסבול מהסביבה האנושית שלכם. אתם לא אמורים לסבול משיעמום, לא לסבול מיחס מזלזל, לא לסבול מחוסר הערכה או יחס מר. החיים קצרים מדי. יותר מדי פעמים ראיתי אנשים הלוקים בתסמונת שטוקהולם של מקומות העבודה: באמת ובתמים מאמינים שזו גזירת גורל, שאין להם מה לחפש בחוץ, שזו האופציה היחידה שלהם. יותר מדי פעמים הסתבר שהם חיכו כמה שנים יותר מדי. שלא היתה להם שום סיבה. שהם אימצו בטעות את סט הערכים של מישהו אחר, שכמעט ושתו את כוס התרעלה עד הסוף, עד שהיה מאוחר..

זהו לא מניפסט להתפטרות המונית, אני לא אומרת לכם לזרוק הכל לעזאזל מחר בבוקר. אני כן אומרת לכם שזה לא מחויב המציאות, שלסבול, לבכות, לא לישון, לא להרגיש בטוח בעבודה לא צריכה להיות הנורמה שלכם. שיש אלטרנטיבה. צאו לחפש אותה, תתעוררו מהתרדמת שלכם. אין לכם שום בעיה מיוחדת, אתם לא לקויים או מאותגרים. אתם פשוט במקום הלא נכון. המפתחות של הכלא שלכם אצלכם.  ואתם יודעים מה: לא יזיק לכם אפילו להנות!

e01d718b4d51819856319399fb1c1d44.jpg

 

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה