הגודל כן קובע

כשחברה גדלה היא לא רק משתנה בכמה עובדים יש לה, בכמה חדרי אוכל, כמה בניינים, כמה מנהלים וכמה חדרי ישיבות. כשחברה גדלה היא ממש משנה מצבי צבירה. היא הופכת מגז לחומר מוצק וזה מרגיש אחרת אחרת לחלוטין. אמנם לכל חברה יש אופי וטבע משלה, לכל חברה יש מודל עסקי ומוצר אופייני, אבל האתגרים שמלווים את התפתחותה של חברה הם די צפויים. לפעמים המעברים הם לא כאלה נקיים ומסודרים אבל בכל זאת אפשר לדעת איזה סוגים כישורים, יכולות ואתגרים רלוונטים בכל שלב. כשחברה גדלה, היא משילה ולובשת ומחליפה מלבושים. נושרים ממנה בגדים שקטנים עליה, והיא מתחדשת בבגדים שהולמים את מעמדה החדש. כמו בהתפתחות הילד, לכל שלב התפתחותי יש אתגרים, דרכי התמודדות ומאפיינים ברורים.

זה ממש לא מפליא שלכל שלב התפתחותי יש גם את העובדים שנכונים לו. אנחנו העובדים כאילו מגיעים בסדר לידה לעזור לחברה לסיים שלב אחר שלב. כל מחזור עושה את שלו, ואם הוא מצליח הוא מפנה את מקומו למחזור הבא. וכך נבנות נדבך על נדבך, קומה על קומה. כל מחזור נבנה על מה שהותיר אחריו הדור הקודם, מסיים תפקידו על מנת לאפשר למחזור הבא להופיע ולהתמודד עם המשימה הבאה.

כשאתם חושבים על מקומכם בארגון, ממש כמו מקומכם במשפחה: האם יש גודל מסוים שבו אתם מרגישים בשיא יכולתכם? האם ההצלחות שלכם קרו בסביבה אופיינית? האם אתה יודעים איזה סוג של אתגר אתם מחפשים ואיפה הכי סביר למצוא אותו?. לשלב ההתפחותי של חברה יש קשר הדוק לסוגי התפקידים והמשימות שאתם מחפשים. מה אתם יכולים ללמוד בכל שלב? הגודל קובע לא מעט: להיות קטנה או גדולה זה נהדר אם רק אפשר!

 

 

 

 

השאר תגובה