הביצה והתרנגולת

זה קצת מטופש אבל מועמדים ומעסיקים מחפשים זה את זה כל הזמן. הם לא תמיד מתואמים בנושא. המועמדים הולכים לאן שנח להם, או איפה שהם נמצאים במילא כמו אתר חברה או איפה שראו את המודעה. המעסיק מחפש את המועמדים במקום שנח לו למצוא אותם. איפה שהוא מאמין שמועמדים מבלים או היכן שיש מידע אמין לגבי המועמדים.

המעסיק מודד את האפקטיביות של מקורות הגיוס: מה מקור הגיוס הכי פורה מבחינת גיוס מועמדים פר יחידת השקעה. את הכסף הוא יחזור וישקיע במקורות שהוכחו יעילים.

הפער הזה מייצר חוסר יעילות בשוק העבודה וקל היה לתקן אותו.לו היו המעסיקים מפרסמים היכן שהם באמת מגייסים, ואיך מחולקת עוגת הפרסום שלהם- היה הדבר נותן למועמדים סיכוי אמיתי. הרי מעסיקים בונים את מחלקת הגיוס ומשאביה סביב מקורות הגיוס. לו היו מעסיקים משתפים את המידע הזה עם המועמדים היו המועמדים יודעים איפה הכי כדאי לחפש. חוסר היעילות היה קטן והרבה כסף וזמן היה נחסך לשני הצדדים.

לא משנה מהי הביצה ומהי התרנגולת, כולם היו נהנים אם היתה שקיפות לגבי מה מקורות הגיוס הכי אפקטיביים. למה צריך לנחש?

לקבל את הפוסט הבא במייל:

Top Job Search Channels: The Disconnect Between Employers and Job Seekers

השאר תגובה