הסיירת, הצבא והמשטרה

מה קורה לארגון שגדל מהר? לריד הופמן יש מטפורה נהדרת בספר BLITSCALING שכולו עוסק בעסקים שצומחים בקצב טיל. לפי ריד בכל שלב נדרשים עובדים מסוגים שונים. לעיתים מצליחים העובדים להתבגר עם הארגון ולהשתנות: אבל רב העובדים ירגישו בשלב כלשהו כי מקומם בארגון השתנה וחלקם יבחרו לנוע הלאה.

ריד בחר אנלוגיה צבאית לתאר את התהליך הזה :

בשלב ראשון הסיירת כובשת את החוף, היא צריכה לקבוע עובדות בשטח, אח"כ יבוא הצבא יתקדם מן החוף אל הארץ ויכבוש אותה. רק אז תגיע המשטרה תשליט סדר ותשמור על הממלכה.

הסיירת כוללת את אנשי הסטרט אפ שרגילים לעבוד באי סדר ולפתור בעיות באופן יצירתי. אנשי הצבא יודעים לכבוש שטחים , הם המנהלים שמגיעים לגדל את הארגון, להבטיח את ריווחיותו, להתבסס בשווקים ולייצר לו מקום מובטח כמותג בעל ערך. אז מגיעים השוטרים שתפקידם לשמור על הסדר, להבטיח את המשך השלטון או המשך ההצלחה. הם כאן לשמר את עמדתו של הארגון. הם אינם מחפשים לחדש או להמציא מחדש.

הסיירת והצבא יודעים בדרך כלל להסתדר יחד..גם הצבא ומשטרה יסתדרו זה עם זה בדרך כלל. הסיירות והמשטרה מדברים שפה כל כך שונה שקשה להם להתסדר. זו הסיבה שהרבה פעמים עם צמיחת הארגון והצלחתו האנשים שהקימו אותו בוחרים לעזוב.

לקבלת הפוסט הבא במייל:

השאר תגובה