אנטי שחיקון

גיוס זה מקצוע שוחק למדי: המעגליות שלו, הממשקים המרובים, הקושי לעמוד בקצב, הקשר עם מועמדים, האופן שבו הוא נמדד, תחרותיות והשקעה שאינו מוכרת בהכרח. כל אלה תורמים לכך שרבים מוצאים עצמם נשחקים לאורך זמן. זה מוביל לכך שרבים אינם מצליחים לראות עצמם עוסקים בתחום לאורך שנים ומחפשים תחנת יציאה כמו קידום, תזוזה הצידה או משהו אחר פחות תובעני.

כמנהלי גיוס יש לנו השפעה ניכרת על מפלס האנרגיה של הצוות כי את משימת הגיוס אפשר לעשות במאמץ אדיר או באופן שפוי. זה קשור בבניית תשתיות הולמות העוזרות להביא את המועמדים, בכלים תומכים, במשאבים מדוייקים ובניית יעדים הלוקחים כל אלה בחשבון. יותר מזה אני חושבת שצריך ללמד כל מגייס כיצד מתמודדים עם העבודה באופן שלא שלא ישרף הפיוז. כיצד מנהלים זמן, כיצד בונים את תזרים המועמדים, איך מחלקים את תשומת הלב. זה בעיני לא פחות חשוב מאשר למיין קורות חיים או לאתר מועמדים. זה מפתח חשוב ליכולת למשול בעבודה ולא להימשל על ידה, וכלי ראשון במעלה להצלחה לאורך זמן.

לקבלת הפוסט הבא במייל:

Photo by icon0.com on Pexels.com

השאר תגובה