טעם נרכש

לפני יותר מעשור אחד המהנדסים אמר לי שאין למגייסים ערך מוסף במיון מועמדים טכניים. בתמורה הסכמתי לא לתרום לו מיכולותי האלגוריתמיות המפותחות ולהניח לו למיין קורות חיים. אחרי איזה שבוע כל אחד מאיתנו שב לעשות את מה שהוא יודע. כך זה צריך להיות. יותר לא קיבלתי הצעות לשירותים למרות שלדעתי זה השילוב בינננו שיוצר את הערך המוסף האמיתי.

בכל מקרה השבוע נזכרתי בזה כשמישהו שאל אותי, מה בעצם עושים המגייסים? בתהלך הגיוס שלו הוא נתקל במגייס רק בשיחה הראשונית, מאז נדמה היה לו שאנחנו רק מתאמים ראיונות, ולא מהוים השפעה גדולה על החלטות אם לגייס או לא. אחר כך מנכ"ל של חברת הייטק צעירה אמר שאין צורך במגייס מנוסה כשחברה בונה את עצמה, ואפשר להסתפק בשירותים אדמינסטרטיביים.

אז כנראה שיש לנו עוד דרך ארוכה, על מנת להפוך את הערך שלנו בבניית חברות למוכר וניכר. זו אחריות שלנו ללא ספק, יש לי גם המלצות לשותפינו הטבעיים, אבל בתור התחלה: על מנת להתפס כמומחים שאנחנו, אנו חייבים לזכור שאנחנו צריכים לרתום איתנו את הלקוחות הפנימיים. אנחנו חייבים לדברר את עצמנו, לתקשר ולשקף. מנהל שיזכה לקבל תמיכה של מומחה, לא ימהר לותר עליה, ואף ילמד לדרוש את אותה רמת שירותים בעתיד. את ההרגל הזה אנחנו צריכים להקנות ולפתוח להם את התאבון.

לקבלת הפוסט הבא במייל

השאר תגובה