המתכון "שלי" לקורות חיים

זה המתכון שמתגלגל אצלי בראש לכתיבת קורות חיים. לא מדובר בעוד תבנית אלא בתהליך החשיבה שקודם לכתיבת המסמך. לא פחות חשוב. מסתבר שאנחנו נוטים לעשות הערכת חסר של מה שעשינו, אני לא מדברת על הטייטל, אלא דווקא לפרטים היומיומיים של העבודה. ולמה זה משנה תשאלו? הרי ממילא הקונבנציות הספרותיות של התחום הן מילים ספורות, צמצום וסיסמאות שחוקות .גם כך אתם מנסים לדחוס הכל לעמוד אחד. הכל נכון..אבל לבחירות הספרותיות שלנו בקורות חיים יש השלכות בעולם האמיתי. לכן חשוב לדבר קצת על איך עושים את זה באמת.

אנחנו מושפעים ממגוון הטיות: זוכרים בעיקר את מה שעשינו לאחרונה, מייחסים חשיבות מוגזמת לדברים שאולי לא כאלה חשובים, ולא לוקחים בחשבון שהשפה המדוברת בחוץ היא שונה משלנו. כל זה יכול להביא לכך שנהיה חשופים להזדמנויות פחות איכותיות ממה שהיינו יכולים לצפות.

אז הנה מה שעושים על מנת לא לפול למלכודת ה"תמימה" הזו:

  • הכנת ספירת מלאי סופר מפורטת כל כל מה שעשיתם כולל הכל , מחשוב ועד שולי. להוציא את כל מה שנקבר בתת מודע ולנער. זה יהווה בסיס מידע לכתיבת המסמך.
  • ללמוד היטב את האופן שבו אנשים אחרים מתארים את התפקיד שביצעתם, ולא רק על סמך הגדרות התפקיד במשרה שפורסמה. לעקוב אחר ניסוחים, ייחוס והמשגה.
  • לחשוב על המסר, סדר החשיבות ואוסף הכישורים שחשוב להציג לתפקיד.
  • לחשוב על מה לא נדרש, אבל מתבקש.
  • להסתכל על אחדות העלילה, קלות הקריאה והנרטיב.
  • לחשוב על למי הם מיועדים ומה מעסיק את מי שיבחן אותם
  • להצמד לעובדות, לדבר במובנים מדידים ומוחלטים

סיימתם לכתוב? השרו אותם ללילה במיצים של עצמם. תסקרו אותם בעינים של יום חדש. תגזמו עד לשורש. עכשיו תנו להם לעבוד כמו גדולים.

השאר תגובה