לפזר קצת שמחה

למצוא תפקיד חדש צריך להיות תהליך מהנה. זה שהתרגלנו לסבול מכך זה פגם עצום שהשתרש שהגיע הזמן שישתנה. הוא מתחיל בזה שאנחנו "מחפשים" עבודה ולא עסוקים ב"למצוא". תהליכי הגיוס תוכננו על מנת לפסול את מרבית המועמדים ואנחנו שמחפשים הולכים בדרך הזו כאילו שמדובר באין ברירה. לא מכירה אדם שלא נשרט מתהליכי חיפוש עבודה , ולא מכירה אף אחד שלא יוותר על התענוג המפוקפק הזה.

האם ישנה אלטרנטיבה? בחיי שקיימת. היא דורשת שינוי תפיסתי של עובדים ומעסיקים. בהכרח האלטרנטיבה הזו דורשת עיקוף של מנגנוני המיון המסורתיים: משרות שפורסמו, משלוח קורות חיים ומענה לדרישות. מי שרוצה למצוא עבודה מחפש הזדמנויות ולא תפקידים, מחפש הקשרים וקשרים. מזקק תועלות ופותח דלתות.

בכל פעם אני נפעמת מחדש לגלות לאנשים את הדרך האחרת למצוא עבודה. זה כאילו שהם מגלים דרך עיקוף סודית, עולם מקביל שבו העתיד הוא הבטחה.

השאר תגובה