אין מקום אחר

המקום הראשון היה הבית, המקום השני העבודה, המקום השלישי היה מקום שהוא לא בית ולא עבודה אליו יצאו. עכשיו המקום הראשון השני התערבבו להם, המקום השלישי פחות או יותר בוטל מחשש הדבקה. למה היינו צריכים כל כך הרבה מקומות? כל אחד מהמקומות עזר לנטרל את האחרים, ועזר לנו לייצר מיינדסט אחר. הפרדת השימושים עזרה לנו להפריד ולמשול בכל אחד מאיזורי החיים שלנו. ההפרדה הפיזית הזו כבר לא קיימת, וגם אם תחזור להתקיים, היא לא תהיה מה שאנחנו זוכרים.

עוד מעט שנה שהחיים שלנו מכונסים פחות או יותר לכמה חדרים, אפילו אם המשכתם לעבוד מהמשרד, החיים עברו כינוס, הצטמצמו ולמדנו להסתדר עם פחות. פחות תנועה, פחות מפגשים, פחות אפשרויות. אנחנו עדיין עושים הפרדת שימושים, אנחנו מזפזפים בין שימושים במקום אחד. כמו בתיאטרון: על הבמה הזמן והמקום מתאחדים וכל הפוקוס נשאר רק על כמה דמויות. דרמה לא ממש חסרה. אבל אין מקום אחר.

השאר תגובה