שוב שורקים בצינורות

המיומנות של לייצר פייפליין היא אחד השרירים הכי מועילים לחיים שנתן לי הגיוס. כי מה הם החיים אם לא פייפליין אינסופי 🙂

  • לדעת שתמיד תמיד צריך לבלות חלק מהזמן בייצור ולא רק בניהול
  • לדעת שלא הכל יצליח וצריך תמיד שתהיה יותרת
  • לדעת שהכל לוקח זמן בחיים, ולכל הדברים הטובים יש זמן הבשלה שצריך לקחת בחשבון
  • לדעת שאי אפשר לצפות לשיעור הצלחה של 100% אף פעם.
  • לדעת שתמיד יש מחר, תמיד אפשר לנסות שוב, תמיד יש מה לעשות ותמיד יש טעם
  • לדעת שאי אפשר להצליח בלי קודם לזרוע ועדיף כל הזמן.

במקצועות כמו גיוס יודעים שאם לא דאגת למחר, פשוט לא יהיה לך. אין אפשרות לנוח על זרי הדפנה ולהנות מהנוף. צריך להפקיד כל הזמן לקופה כדי שמחר יהיה גם. את החשיבה הזו כדאי לאמץ בכל תחום בחיים, אבל רובינו שוכחים. כל דבר שאנחנו עושים דרוש השקעה מראש, דורש טיפוח מתמיד ודורש השקעה. כן, הזורעים זורעים והרינה תגיע. כל הצלחה שלכם מתחילה בהשקעה מכוונת, בהפקדות יומיומיות. תפקידו בכל מה שחשוב לכם, מלימודים, חברים, יחסים, השפעה. יום אחד תגלו שצמח לכם משהו נהדר.

  • אחרי החגים יפתח הקורס החדש שלי ושל עינת: למה לחפש אם אפשר פשוט למצוא, ההרשמה עדיין פתוחה ואנחנו כבר כמעט מלאים! פרטים פה.

water pouring on pipe
Photo by Nitin Sharma on Pexels.com

לגייס צוות

אם עבדתם פעם בצוות מצוין אתם בטח יודעים שצוותים כאלה מתקיימים מעבר למקום ולזמן שבו הם נוסדו. כמו תבשיל שהצליח מעל המשוער, קשה לשחזר את המרכיבים אבל אי אפשר להתווכח על הטעם. הרבה פעמים מאחורי הצלחות, עומד צוות כזה. צוות שיודע לפתור בעיות, להתגבר על מכשולים והכי חשוב למקסם את הצרופים שיש בו. לראייה השקעות לרב נעשות בשל הצוות לא פחות מאשר בגלל המוצר.השאלה היא האם היכולת הזו ניתנת להעתקה מארגון לארגון? התשובה לענין הזה די מורכבת. הרבה פעמים באופן טבעי, אנשים שנהנים לעבוד יחד מוצאים את עצמם עובדים יחד שוב, אבל. ייבוא של צוות שלם לארגון חדש היא מלאכה עדינה ומורכבת כפי שיוכיחו אינספור רכישות. למצוא ארגון חדש בו כל חברי הצוות ימצאו אתגר נכון באותו זמן, למצוא קרקע נכונה להמשיך לצמוח ישארו כנראה אתגר שנדיר לפצח.

silhouette photography of group of people jumping during golden time
Photo by Belle Co on Pexels.com

שעות נוספות

כל הדיון סביב עבודה היברדית מפספס את אחת הנקודות הכי חשובות שצמחו במגפה. הרי מה שבאמת קרה הוא שנשמטה לה הקרקע מהפרדיגמה של מדידת פריון בשעות עבודה . הפרדיגמה הזו היתה חלק אינטגרלי מהמושג עבודה מאז יסד פורד את שבוע העבודה המודרני. היא חלק ממערך החוקים והחוזים מאז ומתמיד. עכשיו, נראה די משונה למדוד כמה שעות אתם במשרד כמדד לכמה עבדתם. המושג יום עבודה נשחק, הצימוד בין עבודה למשרד נשחק. פריון העבודה אימץ לו חוקים חדשים. זה קצת כמו לנסות עכשיו להשתמש באמות במקום בשיטה המטרית.

אתם יכולים להמשיך לדון בעבודה היברידית עד מחר. הענין הוא שהצידוק לספירת שעות עבודה פתאם נראה תלוש. קצוות יום העבודה כבר נפרמו. כל ניסיון להתייחס לעבודה כאילו אנחנו לפני מרץ 2020, סופו להכשל. הצידוק לימים ארוכים במשרד, פשוט נגוז עם המגפה. יכול להיות שהכל ישוב לקדמותו, הזיכרון האנושי קצר, אבל גם יכול להיות שמה שאנחנו עושים עכשיו הוא פשוט לרקוד ריקוד ישן למנגינה חדשה.

round silver colored wall clock
Photo by Oladimeji Ajegbile on Pexels.com