רחוק/גבוה/חזק יותר!

תחשבו על קורות החיים שלכם כמו על זרעון, כי יש להם משימה להגיע למקום חפצם. מאיזה נתיב נשלח אותם על מנת שישרדו את המסלול בהצלחה. רק הזרעונים החזקים מצליחים לשרוד את מלוא הדרך. הם צריכים לשרוד בתנאי חום וקור, הם עוברים דרך חומות ומנסים להמנע מטלטלות. האם יש בהם את האנרגיה, לא רק להתחיל את המסע אלא גם להגיע אל הסוף?

מכל הזרעונים, רק אחד ומיוחד יצליח להגיע, מה יש לו לזרעון שהופך אותו לבר המזל? זה זרעון נחוש במיוחד, יש לו מוטיבציה בשמיים, הוא לא מסתכל בכלל לצדדים. אפשר למדוד כמה זרעון נחוש לפי כמה רחוק הוא שוחה, ככל שהוא מצליח לעבור יותר משוכות זה רק ענין של זמן עד שיצלח את התהליך כולו. נכון, יש זרעונים יותר פזיזים וקופצניים, שתופסים פור בהתחלה, אבל מי שלוקח בהליכה, הוא הזרעון הכי עקבי בודאות.

בול במידה!

שאתם מחפשים את הדבר הבא שלכם, ממש חשוב שתמדדו קודם. לא יכול להיות שג'ינס אתם מודדים אבל את העבודה הבאה שלכם אתם לא מודדים לפני שקונים.. מה הפלא שאתם נתקעים אחר כך עם מידה שקטנה עליכם או גזרה לא נוחה. עבודה צריך למדוד בדיוק כפי שהייתם מודדים כל קנייה משמעותית אחרת.

איך *לא* מודדים עבודה?

הגדרות משרה וראיונות אינם כלי מדויק מספיק על מנת למדוד עבודה. לפחות אם אתם המועמדים, זה לא אומר שאי אפשר ללמוד כך כמה דברים על התפקיד ובוודאי שזה אינו מספק..

איך *כן* מודדים עבודה?

*מתרשמים מאוסף התפקידים הפתוחים בשוק ולא מתפקיד יחיד שבמקרה ראיתם. לכן ממוצע התפקיד בתחום יותר מעניין כי הוא מצביע על מגמה, ועל מצב שוק.

*מתרשמים ממי שנושא את התפקיד שאתם רוצים: שוב לא אדם יחיד אלא כמה שעושים תפקידים שיכולים להתאים לכם, מה משותף להם, מה עשו לפני ומה יעשו אחרי. מנסים להיפגש עם מי שעושה את התפקיד בפועל. הידע שתקבלו יעלה על כל מידע שתמצאו מונח ברשת.

*מתרשמים מכמות התפקידים המתאימים הפתוחים כרגע בתחום, רמתם תארים ותוכנם.

*מתרשמים ממה יכולה להיות מידת ההתאמה שלכם, מה הערך שלכם ומה תוכלו לתרום. מה הפערים שלכם אל מולם.

אם תיישמו את התובנות , יש סיכוי שהעבודה הבאה תשב עליכם הרבה נכון.

Photo by Mica Asato on Pexels.com

לפזר קצת שמחה

למצוא תפקיד חדש צריך להיות תהליך מהנה. זה שהתרגלנו לסבול מכך זה פגם עצום שהשתרש שהגיע הזמן שישתנה. הוא מתחיל בזה שאנחנו "מחפשים" עבודה ולא עסוקים ב"למצוא". תהליכי הגיוס תוכננו על מנת לפסול את מרבית המועמדים ואנחנו שמחפשים הולכים בדרך הזו כאילו שמדובר באין ברירה. לא מכירה אדם שלא נשרט מתהליכי חיפוש עבודה , ולא מכירה אף אחד שלא יוותר על התענוג המפוקפק הזה.

האם ישנה אלטרנטיבה? בחיי שקיימת. היא דורשת שינוי תפיסתי של עובדים ומעסיקים. בהכרח האלטרנטיבה הזו דורשת עיקוף של מנגנוני המיון המסורתיים: משרות שפורסמו, משלוח קורות חיים ומענה לדרישות. מי שרוצה למצוא עבודה מחפש הזדמנויות ולא תפקידים, מחפש הקשרים וקשרים. מזקק תועלות ופותח דלתות.

בכל פעם אני נפעמת מחדש לגלות לאנשים את הדרך האחרת למצוא עבודה. זה כאילו שהם מגלים דרך עיקוף סודית, עולם מקביל שבו העתיד הוא הבטחה.