לא בלי ילדי

בחור מובטל נותר לטפל לבדו בשני זאטוטים. הוא מוצא תפקיד בחברת הייטק (מגניבה?) שאינה מקבלת הורים לילדים ומתעקשת על טקסים מופרכים בשעה 21:00 בערב במשרד. העובד החדש עושה הכל להעלים את המשפחה שלו כולל אפקטים בזום ומציאת פתרונות יצירתיים לבייביסיטר שלא היו מאושרים על יצחק קדמן .כדי לגדל ילד צריך כמובן שבט שלם ובמיוחד כשזה מתחת לרדאר. בסוף הסרט, יסתבר שכל העובדים מתמודדים עם אותה בעיה. לכולם יש ילדים ומשפחה והם נחושים לבצע הפיכה.

שנים דיברו חברות ההייטק על איזון בית עבודה, שאמר בערך "כל עוד אתם בעבודה -הבית לא קיים". באה שנת הקורונה ועירבלה הכל. קשה היה כבר לייצר את ההפרדה היעילה בין הבית לעבודה וכמו בסרט: העובדים לא רוצים יותר להסתיר את המשפחה, נמאס להם לשאת במאמץ הכרוך בכך. הם לא מוכנים יותר לשלם מחירים יקרים שאין בהם היגיון. הם רוצים לחיות חיים משולבים, נאמנים לכל תפקידי החיים שלהם. סרט מצחיק על נושא רציני.

משפחה מאושרת

טולסטוי כתב שכל המשפחות המאושרות דומות, ככה זה בתאוריה. כך גם כל הארגונים הנפלאים, לכולם אותה תדמית נהדרת. בכולם עושים עבודה מעניינת, בכולם "כיף", הם כולם תחליפים מפוארים זה של זה. כולם יודעים להעתיק במדויק את התרכיז החיוני. ואף שזו הסחורה שאנחנו מבקשים- מה שהופך אותם לשווים באמת היא דווקא איפה שהם חורגים מן הסטנדרט, איפה שהם פחות ניתנים לעיכול. לכולם יש את הזיזים שלהם. הם כולם משוננים. מחכים שתגרדו את השכבה הנוצצת של כרטיס ההגרלה: למצוא את שמחכה לכם.

family gathering for a group hug
Photo by August de Richelieu on Pexels.com

שבורה

תרבות ארגונית שבורה זה הכי קל , תכלס הכי קשה זה להחזיק את זה בימים קשים, תחת לחץ, כשזה לא פופולרי . את המחיר שמשלמים על זה תשלמו כבר באבו אבוה כמו עם ריבית מצטברת.

שקיפות: זה לא אומר שצריך לשתף הכל, אבל להתנהל כאילו מי שאתכם לא נחשב זה מאד בעייתי.

להתעלם מפידבק: לטאטא פידבק מתחת לשטיח, הוא לא יעלם לתמיד.

לחשוב שיחסים פחות חשובים מהישגים : לא יעבוד.

לאפשר ל*מנייק* כלשהו לעשות מה שהוא רוצה כי הוא משרת אתכם בטווח המיידי: זה יתפוצץ לכם כמו בלון גדול.

לנשק למעלה, להתעלם מהמטה– כל השותפים שלכם לעבודה צריכים לקבל יחס. נקודה.

להגיד: ככה זה אצלנו – נו, אתם צריכים טיפה יותר להתאמץ

פעם בשבוע אצלכם במייל:

wrecked ship
Photo by Aneta Foubíková on Pexels.com