דלתות מסתובבות

אני ממש זוכרת את המועמד הזה, וקצת מסקרן אותי מה הוא עושה היום. אני זוכרת אותו בשל הקושי שלו לקבל החלטה. הוא בדיוק סיים את התואר הראשון שלו, כל חייו נפרשו לפניו כמו מרחב טעות אחד גדול, והוא כל כך פחד לעשות צעד לא נכון. הוא חשש שהבחירה שלו תהיה דטרמינסטית. הוא פחד שאם יקבל את ההחלטה הזו עכשיו הוא לעולם לא יוכל לשוב לאחור.

רציתי להגיד לו שהוא צודק, שיש להחלטות שלו הרבה משקל. שזה ילך ויסתעף כמו ענפים של עץ, ובאיזשהו שלב כבר יהיה קשה להבין איפה התפצלה הדרך. יהיו מקומות שבהם אי אפשר יהיה לחזור ולתקן. פתאם יעברו להן כמה שנים והוא ימצא את עצמו במקום אחר לחלוטין.

אבל גם רציתי להגיד לו ( ולא אמרתי) שזה לא החלטה אחת גדולה שיש לנו, אנחנו כל יום מחליטים מחדש, ובכל יום אנחנו יכולים לשנות את דעתינו. נכון, כמו במן משחק בארץ הפלאות, לא תוכל לשוב לאחור, וגם אם תשוב חוקי המשחק ישתנו. אבל זה לא אומר שאין לנו השפעה. זה לא אומר שדוקא בזכות זה נמצא אושר קטן במקום אחר.רציתי לספר לו שהחיים לא תמיד משתפים פעולה עם הבחירות שלנו, וזה בסדר. רציתי להגיד לו שיש סיכוי טוב שהוא יגיע במקרה לעיתים למקומות שלא בחר בהם, אבל דוקא הם יהיו המשמעותיים לו יותר.

כמו בסרט "דלתות מסתובבות" אפשר לדמיין איך היתה מתפתחת העלילה אם וכאשר.אבל הרבה יותר חשוב להסתכל קדימה על החיים כמרחב אפשריות אחד גדול. ולהחליט כל יום מחדש, מה אתה רוצה לעשות שתהיה גדול.

d7c117f8dd242a6b0861db30f67b5c46