החור השחור של קורות החיים

אז ככה: אם מישהו ימצא בזכות זה עבודה, תרמתי את שלי.מוקדש לכל מי ששולח מלא קורות חיים ולא מקבל תשובה.

* רק 20% מן המישרות הקיימות מפורסמות, באופן פרדוקסלי זה
אומר שרב מחפשי העבודה פונים למיעוט המישרות- כלומר אם
אתם שולחים קורות חיים למישרות שגלויות ברשת..יחד איתכם 
שולח כל העולם. הסיכוי להתקבל יורד. בהרבה חברות ישנו מרכז
מיון קורות חיים, וקורות החיים שלכם לא מגיעים בכלל לגורם
מקצועי.
* איך מוצאים את ה80% הנותרים?
מגדירים תפקידים וחברות רלוונטיים, ושם מחפשים

* מנסים להיפגש עם כמה שיותר אנשים, ובייחוד עם אנשים
שעוסקים בתחום שמעניין אתכם ובחברות שמעניינות אתכם.
לא שולחים להם קורות חיים, ולא שואלים על מישרות!
מנסים לקבל כמה שיותר מידע על החברה, על העיסוק, תהליכי
גיוס, אנשים שכדאי לכם לפגוש וטיפים. הנה כמה יתרונות בשיטה
הזו:

פחות מביך- אני יודעת שאתם לא ממש אוהבים לדבר עם זרים על
כך שאתם מחפשים עבודה..

תיווצר לכם תמונה טובה של הסיכוי שלכם להתקבל, מבנה התחום,
ומה עוד כדאי לעשות..

אותם אנשים יעזרו לכם כשתהיה באמת הזדמנות רלוונטית..אבל
הפעם אתם תהיו יותר מגובשים, והם יהיו מוכנים להשקיע בכם את
המאמץ.

תגיעו ליותר משרות אמיתיות/ או שתגלו שאתם צריכים לחפש
משהו אחר. בכל מקרה- לא תשלחו קורות חיים לחור שחור.

*אם אתם מפנים קורות חיים דרך מכרים:

זה טוב, אבל לא באמת מספיק. תמנפו את ההיכרות.
אלא אם כן אלא מכרים שיכולים להמליץ ממקור ראשון על העבודה
שלכם, זה לא באמת מספיק. תחזרו לסעיף הקודם.

הבעיה האמיתית אינה הימצאותן של מישרות..
באופן פרדוקסלי: היום יש הרבה יותר מידע וקל יותר לאתר מועמדים.
אבל יתכן שאתם פונים בצינורות שלא מקבלים כמעט תשומת לב מהארגון. תעשו שיעורי בית. תחסכו לעצמכם הרבה תסכול וזמן.

 job