שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו

 

  • טוב לי ככה
  • אני במילא לא אתקבל
  • הם לא לוקחים אנשים בגילי
  • זה כלוב של זהב
  • אני לא רוצה להתקדם, למה זה טוב?
  • היא קיבלה את התפקיד כי היא מתחנפת
  • זו היתה פרידה הדדית
  • אין לי זמן
  • הייתי עושה זאת אם היה (מלאו את החסר)
  • אני לא הייתי יכול/ה
  • אני כבר לא זוכר/ת
  • אני אוברקואליפייד
  • כנראה שאיימתי עליה
  • זה היה זמני
  • התקבלתי והחלטתי לא ללכת.
  • כמעט התקבלתי
  • התקבלתי בפוקס
  • בכלל לא רציתי את זה
  • פחחחחח

 

 

 

 

עתיד מתוק

יש לי כמה חברים שחיים כבר מעבר לקוים. הם כבר חצו את השער והגיעו אל עולם העבודה של העתיד. מבחינתם הדבר הזה שאנחנו עסוקים בלדבר עליו כבר מזמן פה. החברים שלי חצו לעתיד כי העתיד התייצב והודיע להם שהגיע הזמן. היה להם מקצוע שלפני חמש-עשר שנים עוד פרנס אותם בכבוד ולא נראתה עננה באופק. מתישהו בדרך העיסוק שלהם עבר סוג של רעידת אדמה, הם נאלצו להמציא את עצמם מחדש. זה לא קרה בן יום.

מדובר באנשים מוכשרים, משכילים, מלאי יכולות ויוזמה. גם כשהעתיד הגיע, הם לא נבהלו. אחרי איזה עונה של התארגנות, הם ייצרו לעצמם עתיד חדש ובעתיד הזה הם מצאו איך לייצר ערך חדש ליכולות משומשות. בדרך צמחו להם גם יכולות חדשות וגם כנפיים.

החברים שלי מאד עסוקים, הם מלמדים, כותבים, חוקרים, עובדים ומייצרים. הם כמו קרן אור שהתפצלה להמון חלקיקים, הם חיים עכשיו חיים מאד מלאים, הם לא מרגישים שמשהו חשוב נשאר מאחור, נהפוך הוא.. כנראה שהיום חלק הרבה יותר גדול ממי שהם ,רתום לעבודה.

הם עושים עבודה משמעותית, שמישהו היה צריך כבר לעשות. הם עסוקים כבר עכשיו בדבר הבא. הם יודעים שהעתיד שלהם, תלוי בם. הם כבר לא חוששים שאם משהו אחד יעלם להם מהצלחת, הצלחת לא תתמלא שוב. הם גילו איך מבשלים. עכשיו אם תשאלו אותם איך השתנו החיים שלהם ומה הם יכולים לספר, הם רק יחייכו ויאמרו שלחיות בעתיד זה מאד מספק אבל גם מאד מאד מעייף..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דלת הקסמים

גם אם תדפקו חזק בדלת והיא תסרב להיפתח..זה לא יעזור. זו לא הדלת הנכונה. הדלת שלכם תפתח במטה קסם. שום דבר שתגידו לא יהרוס, כל החסרונות שלכם יהפכו ליתרונות. נשמע כמו חזון אחרית הימים?

לעיתים שינוי של פרספקטיבה זה כל מה שצריך.
להבין מה אנחנו רוצים.
למי יש מידע שיכול לחלוק איתנו
איפה הניסיון שלנו הופך לשימושי.
הדרך הארוכה היא הדרך הכי קצרה. רק שאנחנו נמנעים ממנה..כי שם השאלות הקשות.

אם מתחילים כך ההזדמנויות פתאום משתפות פעולה, וצריך פחות מהן כדי להגיע. והדלת..נפתחת לרווחה. תיכנסו. למה לקח לכם כל כך הרבה זמן?

 

22281796_305047656639887_8335475893024070683_n