בזמן שישנתם

יש לי משהו חשוב לומר: השבוע התפרסם גליון של גלובס שמדבר על שוק העבודה העתידי. היו בו כתבות שונות על איך העולם ושוק העבודה משתנים. אני שומעת צקצוקים, ועל איך בעצם קשה למצוא בגלל אלף הסיבות הרגילות (שלא הופכות את זה לקל).

אני רוצה לומר :אי אפשר להתעלם משינוי יסודי שעבר על שוק העבודה ב20 שנים האחרונות. השינוי הזה אומר שרבים מההרגלים של מחפשי העבודה הפכו לא רלוונטים. אני רוצה לומר..זה לא שאם תחפשו את לוחות הדרושים, חברות השמה, אתרי מישרות אם לא יהיו שם. הם יהיו. יעילות חיפוש העבודה בצורה הזו ירדה פלאים. ולא אתם לא היחידים שחשים כך. זה לא אומר שאנשים לא מוצאים כך עבודה, אבל זה בטוח כבר לא מספיק…

הסיבה שאני אומרת את זה היא שהייתי שם :

השנה 1997: יום העבודה הראשון שלי בשילב: בחדר הקטן היו שלושה שקים של דואר
מלאי מעטפות עם קורות חיים למישרת רכזת כח האדם בה זכיתי.

השנה 1998: בחברת ההשמה בה עבדתי עברנו מקלסר עב כרס עם גזירי עיתון למערכת ניהול מועמדים. הפרודוקטיביות של החברה הרקיעה שחקים

השנה 2002: חברת השמה לבכירים בהרצליה- אנחנו ממפים את השוק על ידי שיחות עם מועמדים, האינטרנט משמש למשלוח בדיחות קרש מצויות

השנה 2004: קמפיין גיוס לסניף BMC בצפון, כפולת עיתון עולה כמה עשרות אלפי שקלים. המודעה מציגה כבשים מייצרות פקק תנועה בכביש הצפון. פייסבוק נוסדה.

השנה 2005: נרשמתי ללינקדאין- והצלחתי למצוא שם עוד כמה אנשים מלבדי.

השנה 2007: "גוגל לא עובדת עם חברות השמה" צועקות כותרות בעיתון, עדיין קוריוז.

השנה 2010: חברת הייטק גדולה פונה אלי שנמנע מפנייה ישירה אל העובדים.

השנה 2011: מנסה לאתר סורסר לצוות- כמו לחפש סנאי סגול.

האופן שבו אנחנו מגייסים, ברב החברות עבר שינוי מהותי. אם אתם מחפשים עבודה כמו שחיפשתם לפני שמצאתם את העבודה הנוכחית שלכם..כנראה שאתם מתעלמים מעובדה חשובה ביותר: הגיוס עבר טרנספורמציה והוא לא עובד באותה דרך. וזה לפני שיבואו רובוטים, מערכות בינה מלאכותית שיגיעו גם יגיעו. להבין כי מערך הגיוס היום בארגונים הרבה יותר מתוקצב, משוכלל ומתקדם זה דבר חשוב ומהותי. להבין כי בהרבה ארגונים יש היום יש מרכז מיון קורות חיים, סורסרים (מאתרי מועמדים פסיביים) , עבודה עם כלי איתור, תוכניות גיוס וכו. אם אתם מחפשים עבודה, היו מוכנים לזה, ובבקשה אל תעשו דברים באופן אוטומטי. החיים שלכם השתנו וכך גם העבודה שלכם.

גיוס זה לא מדע מדויק

גיוס זה לא מדע מדויק.

צידה לדרך: לשני הצדדים מועמדים ומעסיקים-
* תהליכי הגיוס *עדיין* לא מדעיים ( לא ירחק היום)
* שני הצדדים ירויחו מאד מקורטוב של ספקנות בריאה 
* יש הרבה פערי מידע וכתמים עוורים בתהליכי גיוס
* טכנולוגיה שתפתור את הפערים האלה כבר כאן: אך השימוש בה מבושש.

עד אז יש מה לעשות?

למועמדים:
* צאו מנקודת הנחה שהתפיסה שלכם את חוית חיפוש העבודה אינה מדויקת רב הסיכויים שמשם באים חסמים שמעכבים אתכם.
*אם מפורסמת מישרה זה לא אומר שהיא קיימת:)
*הניסיון שלכם מגדיר אתכם.
* תיאורי מישרה הם כלי מקרטע ולא מבוסס לחיפוש עובדים- המלצה בלבד.
*זה שלא חזרו אליכם לא אומר כלום
*יש חורים שחורים בכל תהליך גיוס
*זה שקורות החיים שלכם נמצאים במאגר החברה לא אומר כלום
*מי שעוזר לכם בתהליך, אינו ממוקד אך ורק בכם.

מה עושים: Due Diligence
מתי: עכשיו! ולא שתחפשו מישרה אז לא יהיה לכם ראש.
* מה קורה בתחום שלכם- מי מגייס, מה יהפוך אתכם לרלוונטים
* אילו חברות קיימות ואלו חברות מגייסות אנשים כמוכם ( לינקדאין יודע), איפה וכמה.
* הכירו את תהליכי הגיוס מבעוד מועד.
* השתדלו להגיע דרך עובדי החברה-כך תמנעו ממצב של פנייה עיוורת
* אם לא מפורסמת מישרה זה לא אומר שלא צריך לשלוח- אם מחפשים מישהו כמוכם, יהיה לכם יתרון עצום אם הגעתם דוקא כשאין מישרה.
*שגר ושכח- לא בבית ספרינו.

עבור מעסיקים:
* תהליך הגיוס שלכם פחות מדויק ממה שאתם חושבים
* יש מועמדים נהדרים שהלכו לאיבוד בתהליך הגיוס שלכם ואתם בכלל לא שמתם לב.
* אם לא מצאתם את המועמד שלכם לכו שלב אחד אחורה בתהליך, ותבחנו את מי שנפסל.
* מדי פעם גם תהליך גיוס עובד צריך ניעור! יש זליגה, התרופפות ולפעמים סתם חוסר התאמה.
*הון אנושי הוא דבר חי ונושם, מי שבחנתם בשנה שעברה אולי כן יתאים לכם היום, זה שלא מתאים לתפקיד אחד אולי מתאים לתפקיד אחר. האוצר הכי גדול מבחינת מקורות גיוס נמצא מתחת לאפכם. אלו המועמדים שכבר פנו אליכם ולא בחרתם לגייס.

צפיית רשות: George Enders – The Rare Find
תודו לי אח"כ.
https://youtu.be/TDqDFD67GOE

George Anders: "The Rare Find" | Talks at Google
George Anders in conversation with Todd Carlisle. A…
YOUTUBE.COM

אז מה הסיפור שלכם?

קורות חיים הם בסה"כ מה שאתם בוחרים לספר לנו, אין לנו מקור אחר..

אנחנו עובדים עם הדמויות, העלילה והסוף שאנחנו שומעים.

אתם יכולים להכתיב לנו סיפור אחר.

אתם לא חייבים לספר לנו הכל. אנחנו רוצים בסה"כ לשמוע סיפור פשוט, שהפרטים בו מתיישבים בקלות.

אל תספרו לנו סיפור שאתם לא מאמינים בו, סיפור עצוב או מסובך או סיפור בלשי..

אנחנו רוצים לשמוע סיפור על איך התמודדתם, הצלחתם או למדתם. כל ילד בבי"ס יודע לבחור את סיפור ההצלחה שלו. לא יכול להיות שאתם לא יודעים לספר לנו כזה..

תזכרו שרק לכם יש זכויות יוצרים. אנחנו אוהבים סיפורים טובים. כמו כולם.
גם אם אלך בגיא צלמוות, לא אירע רע, כי הסיפור שלי עימדי.
– דוד גרוסמן
{ מתוך הספר "אישה בורחת מבשורה", מפי הדמות 'אברם' }