מעשה בחמישה בלונים

 

בלון

 

המלחמה על הטלנט שברה בתקופה האחרונה שיאים חדשים, או לפחות כך נדמה היה מהשיח.  אולי נחצו קוים אדומים, או ששוב הגיע השוק לנקודת רתיחה. מנכ"לים שמתקשים להתמודד אל מול הענקיות וענקיות שלא מהססות לשחק משחק אגרסיבי על מנת להביא את האנשים אליהן. לי יש תחושה של שידור חוזר, בלון שמתנפח וכולם מחכים שיצא לו האויר בדרך כזו או אחרת..אבל עד אז:

אנחנו מגייסים בשוק איכותי ועתיר כשרון (אף במושגים גלובליים), וזו אחת הסיבות שהוא מושך אליו השקעות וארגונים. ככל שעולה הביקוש, עולה גם הצורך באסטרטגיה מגובשת בתחום המשאב האנושי. ה #METOO לא ממש עובד, כשכולם דגים באותו אגם קטן. כמו כל שוק רווי, אם אין לכם בידול, אם אין לכם קול ברור..תתקשו להתחרות.

אחת ההזדמנויות והאתגרים הם שתהליך הגיוס כבר מזמן נפרץ והוא מתחולל הרבה לפני ואחרי אירוע הגיוס, למועמדים יש אינטראקציה עם החברה שלכם כלקוחות, משתמשים ומועמדים פוטנציאלים. כשהמועמדים הופכים לפעילים בשוק, זה כמעט מאוחר מדי. תחרות היא הזדמנות מצוינת לבחון את האסטרטגיה מחדש, לחדד תהליכים, לבחון מקורות גיוס והחשוב מכל: לגוון ולטייב את מקורות הגיוס שלכם.

כדי להצליח בשוק תחרותי, מחלקת הגיוס שלכם צריכה לעלות כיתה ולהיות שותפה אמיתית ביעדים העסקיים של הארגון, ואתם צריכים להיות שם יחד איתם בשוחות. אין ספק שיהיו תמיד חברות גדולות, שיכולות לשלם יותר ולהקצות יותר משאבים, אך אל תזלזלו בחשיבותה של אסטרטגיה חדה וחכמה, בעיקר משום שרב השוק מתנהל בהעדרה. ומילה של אופטימיות, לביקוש הרב יש פוטנציאל לפרוץ את מגבלות השוק ולקרב אליו מגזרים, וקהלים נוספים. בדרך כלל, העוגה רק גדלה, והתחרות רק גוברת..ואלו הן בסופו של יום חדשות טובות.