יש תחרות

אל תספרי לאף אחד, היא אמרה לי. אל תספרי שאת מועמדת, אין לך מושג מה יקרה ,אם תספרי. אין הברכה שורה אלא על הנסתר מן העין..זה היה מזמן, אבל אני זוכרת את השיחה הזו כאילו היא היתה היום, בעיקר כי לא הסכמתי לאמץ את העצה הזו.

לכולנו יש תחרות מובלעת וגלויה. אם כאשר אנו מתמודדים על תפקידים, ואם כאשר אנו עובדים. לא תמיד נח להודות בזה. כולנו רוצים להיות בצד שזוכה..יש יותר מדרך אחת להתבלט, וזו שלכם תעבוד לכם הכי טוב.

איך מתמודדים עם הידיעה שאנחנו לא יחידים? שיש טובים מאיתנו, ראויים מאיתנו, חרוצים ואמיצים מאיתנו?

אז ככה:

*מסתכלים קדימה: לא אחורה ולא לצדדים.
* עושים את הכי טוב שאנחנו יודעים
*לומדים מטעויות
*מלטשים את החוזקות שלנו
* מבינים מה צריך ואיך אנחנו יכולים לתרום.
* עושים!

שתהיה זו שנה מצוינת. אל תסתכלו לאחור..Others